חרבות ברזל תשפ"ד

על העוצמה הרבה בלחימתם של בני ישיבות ההסדר,

ועל הקרב בו באו לידי ביטוי כל חלק וחלק מעם ישראל.

לפי שאלות אלו, ושאלות נוספות, ננסה לגלות היבט חדש של יוה"כ: האדם צריך להתמקד בעבודת ה', ולזכור שהכל ממנו.

בשיעור השלישי בסדרה, נעסוק בשליחתה של נעמי את רות לגורן, ובירור מה בדיוק תכננה נעמי, כיצד תכננה דבר כה קשה ומדוע.

בשיעור השני בסדרת השיעורים על מגילת רות נעסוק בפגישת רות ובעז, והתעמקות בפרטיו. נדון במשנה בחברתי שיוצרות מתנות העניים, וביחסים הנבנים במהלך הקציר בין בועז לרות.

בשיעור נלמד את הסברו הייחודי של הרמב"ם בו נתקשו רבים הן בפירוש ההלכה והן ביחסה לסוגיית התלמוד. נראה מה הסיבה שבגינה מתחייב האדם בנזק דרך פירושו של ראש הישיבה הרב רבינוביץ' ביד פשוטה.

בתחילת השיעור נידונו הקדושות השונות שחלו על ארץ ישראל במשך השנים וההשפעות שלהן על החיוב לקיים מצוות התלויות בארץ, ומתוך כך הוא הוצגו המקור לחידושו של הרב רבינוביץ' זצ''ל וההשלכות שלו לימינו.

לאחר מכן המדרש דורש את הפסוק על גמילות חסדים במובנה הרגיל, ואומר שאדם צריך לגמול חסד לחברו, ואם לא יעשה כך, עליו לזכור שה' הוא בעל הכוחות ויבכולתו לתת ולקחת.

היחס שבין המצווה ללמוד וללמד תורה מעצב את הבסיס להלכות תלמוד תורה, ודרכו אנו נחשפים למטרות היסוד של המצווה.

בסדרת "עצם העניין" מנתח הרב יואב פלדמן שאלות ייסודיות בהלכה סביב פרשות השבוע ומעגל השנה החל מהמקורות דרך הגמרא אל הראשונים והאחרונים תוך תיבול ברעיונות מחשבתיים ייחודים.

שיעור מתוך ארכיון השיעורים.

דף המקורות: http://www.ybm.org.il/Admin/uploaddat...

עוד הביא את דבריו של החת''ם סופר בעניין המחלוקת בין ר' ישמעאל לרשב''י האם האדם צריך ללמוד תורה או שהוא יכול להנהיג בדברי תורה מנהג דרך ארץ שהיא עבודת האדמה. כאשר בדברים אלו ניתן להבין שעבודת האדמה חיונית דווקא כשזו אדמת ארץ ישראל ולא אדמת חו''ל. 

בשיעור זה מדבר הרב אלי ליפשיץ, על תפקידו של עם ישראל לפרסם את שם ה' בעולם, ולהביא להכרה שה' אחד ושמו אחד. כחלק מתפקיד זה עם ישראל צריך לקחת אחריות לגורלו, כפי שבא לידי ביטוי בספר דברים במשימות שמשה מעביר לעם לפני הכניסה לארץ. באחריות זו, ניתן לראות שתי משימות מרכזיות – לדאוג לביטחון ולכלכלה. הכלכלה היא המאפשרת לעם לשגשג ולהצליח בשיתוף עם העוצמה הרוחנית של העם.

הכלכלה היא הכלי דרכו עם מצליח לתפקד ולהביא את דבר ה' לעולם, ולכן כל עוד החקלאות הינו הכלי הכלכלי המרכזי צריך להשקיע בה את מיטב מאמצנו. בבואנו לבחון את מקומה של החקלאות בימינו אנו צריכים לבחון מה תפקידה של החלקאות ביחס לכלכלה ועד כמה היא מועילה לה.

בשיעור זה מדבר הרב אברהם וולפסון על המצוות התלויות בארץ כמצוות החקלאות שתפקידן הלקשור בין הקב"ה, א"י ועמ"י. ניתן לראות זאת דרך פירוש הרמב"ן המסביר את ייחודה של ארץ ישראל כתלויה בחסדי שמים ומפגיש אותנו עם הקב"ה דרך הציפייה שלנו לברכה והצלחה, מה שדורש מעם ישראל לתקן את מעשיו על מנת שיהיה ראוי לגשם ולתבואה.

הרב הסביר שהחיבור לאדמה אצל עם ישראל הוא לא רק במובן הכספי אלא יש בו רבדים רוחניים בהם עבודת הקרקע קשורה בעבודת ה'. צד זה בא לידי ביטוי באופן מיוחד בשלושת הרגלים שמלבד עניינם ההיסטורי, קיים בהם עניין סביב החקלאות ועונות השנה כאשר בהתאם אליהם גם מובאים הקורבנות המוקרבים בכל אחד מן הרגלים. צד נוסף אותו מביא הספורנו בקורבנות החקלאות המוקרבים במועדים הוא היכולת להתפלל על התבואה שתגדל בתקופה הקרובה.