בשיעור הזה והבא נעסוק בגישת הירושלמי על החשיבות בשתיית המים המאררים המאפשרים תיקון השלום בית.

בשיעור זה נסיים את רצף השיעורים העוסקים בהתנגשות בין השקפת עולמו של אלכסנדר מוקדון לזו של זקני הנגב ותורת ישראל. 

בשיעור נעבור לחלקה השני של האגדה, ובה לאחר שסיים אלכסנדר את רצף שאלותיו אל זקני הנגב, עובר הוא להנכיח את מלחמתם האידיאולוגית איתו.

לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1Ov1OTjkvhjky9qHJRV3DRspo_ZoKQSkf

בשיעור ננסה לרדת לעומק המעבר מהנהגת בית ראשון למציאות של "הסתר אסתיר", תוך עיון בסוגיית "כפה עליהם הר כגיגית" במסכת שבת ובחידושי הרמב"ן על התחדשות הברית בימי פורים.

לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1t6slWlyAadaHaFzoTmKVJXTPWkZnGWup

בשיעור נחתום את החטיבה הראשונה בסיפור מפגשם של אלכסנדר וזקני הנגב, אשר מתארת את רצף עשרת השאלות הפילוסופיות וההשקפתיות אותן הוא מפנה אליהם.

לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1v81WFN0pEBBaWS8pIfbch5iuZkYAKXJA

גם השיעור נשוב ונצלול אל נבכיה של אגדת מפגשם של אלכסנדר מוקדון וזקני הנגב, והפעם נתמקד בסט השני של השאלות אותן שואל אלכסנדר את הזקנים - מיהו הנקרא חכם? גיבור? ועשיר?

לדף המקורות - https://drive.google.com/open?id=1GtZGVIg5gCmELE2-wQ1ohcnzzK085FRT

בשיעור המשכנו לחקור את המדרש המספר על מפגשם של זקני הנגב עם אלכסנדר מוקדון, והפעם התמקדנו בשאלה השלישית אותה הוא מציב להם – מה בא קודם, האור או החושך?

לדף המקורות:

https://drive.google.com/open?id=1RtjY23I21VlnwFIl5BPFtjHFeh64ENqX

לאחר שהצגנו בשיעור הקודם את הקשיים הרבים שעולים מסיפור מפגשו של אלכסנדר מוקדון עם זקני הנגב, הפעם נתחיל להתעמק בהנחות המוצא שלנו בבואנו לבאר את המדרש, ובתפיסות העולם השונות המתגוששות בו. 

בשיעור התחלנו לעסוק במדרש סבוך ומשונה המתאר את מפגשם של אנשים עלומים המכונים "זקני הנגב" עם אלכסנדר מוקדון הנודע, והעלנו את השאלות הרבות הטמונות בו. 

בשיעור, נחקור כמה מהמאורעות הנוראיים הסובבים את הצום, כפי שהם משתקפים ממקורותינו, וכך נוכל להביט על עניינו של הצום באור חדש.

בשיעור ננסה לחקור את המאבק העמוק שהתחולל, וממשיך לעשות כן גם היום, בין השקפת העולם היוונית ובין ההשקפה היהודית, ונגיע על ידי כך לתובנות מפתיעות ומרתקות.

בשיעור נחתום את היחידה העוסקת בגזרתו של רבי יהודה הנשיא נגד דרישת התורה בחוצות, וננסה להבין את האופן הייחודי שבו דורש רבי את הפסוקים אצלנו, ואת הקשר של כל זה לאופיים של מעמקי התורה.

בשיעור נשוב ונעיין בסיפור נזיפתו של רבי ברבי חייא על כך שדרש תורה בשוק, וננסה להגיע לשורשיו של מאבק האיתנים הזה.

בשיעור נפתח בביאור אגדה מרתקת העוסקת בגזירתו של רבי יהודה הנשיא כנגד הדרישה בתורה בראשי חוצות, ביציאתו של רבי חייא תלמידו כנגד הגזירה לכאורה, ובהתפתחויות שהתגוללו לאחר מכן.

בשיעור נחתום את היחידה העוסקת בסיפור הניסיון של שלמה להכשיר את בית המקדש אותו בנה, וננסה להבין את עומקו של האירוע שהיה אמור להשלים את הייסוד של שושלת בית דוד.

בכל שאלות אלו ועוד נעסוק בשיעור זה, בו נפתח את ביאור המדרש המפורסם של ניסיונו של שלמה להכניס את ארון ה' למקדש אשר בנה, בעוד שערי המקדש לא מניחים לו להיכנס.

בשיעור נחתום את עיסוקנו בעקרונות המחילה והפיוס כפי שהם עולים מתוך אגדות הש"ס. נתמקד בסיפור הקפדתו של רב יוסף על רבא תלמידו, ובגדולת פיוס רבא את רבו.

בשיעור נלמד את הסיפור השלישי ברצף סיפורי המחילה במסכת יומא, אשר היה לשורש לפריחת יהדות בבל בתיאורו את הרקע לירידת רב לשם.

על כל זאת ועוד נעמוד בשיעור, ובו נתעמק במדרש המפורסם אשר העסיק מפרשים רבים וחוקרים רבים, ומהם היו שיצרו בדבריהם צורך ממשי להעמיד אותו על ביאורו הנכון.

בכל אלו עסקנו בשיעור, בעודנו פותחים בנושא המחילה וחוקרים אותו דרך הופעתו במקורות. את נושא רחב זה התחלנו לבחון מתוך רצף הסיפורים המופיע בסוף מסכת יומא. 

בשיעור נצלול לתוך נבכי אופיו המעורב של יום התשעה באב וננסה להבין את השינויים שחלו באופיו במהלך ההיסטוריה. זאת על מנת לגלות את משמעותו החבויה של יום זה, אותה לא רבים מכירים.

בשיעור האחרון לנושא זה, נאסוף את מה שראינו עד כה ונפתור כעת את כל השאלות שנותרו פתוחות לגבי אגדת מפגשם של ריב"ל והמשיח בפתח רומי, ההבטחה של המשיח שיגיע היום, והבהרתו של אליהו הנביא - היום אם בקולו תשמעו.

בשיעור המשכנו בביאור מפגשו של רבי יהושע בן לוי עם המשיח, והתמקדנו במיוחד בחקירותיו של ריב"ל אחר המשיח. מתי יבוא? היכן הוא נמצא? ואיך ניתן לזהות אותו?

בשיעור נעמיק בחקירתנו את האגדה בה פתחנו בשיעור הקודם, ונגיע דרכה לתובנות מרתקות בנוגע למהות העולם הבא, זאת באמצעות ההבנה של מקום כל אחת מהדמויות הייחודיות המופיעות באגדתנו.

בשיעור נתחיל לנתח את האגדה המפורסמת על פגישתו של ריב"ל עם המשיח, בה מודיע לו המשיח שיגיע כבר "היום". כל זאת כאשר ברקע מוצבת אמירתו המפורסמת גם היא של ריב"ל בנוגע לביאת המשיח - האם "בעיתה" תבוא או שמא "אחישנה"? - הכל תלוי בזכותם של ישראל.

בשיעור היום נצלול למספר מקורות הנוגעים בדמותו של רבי עקיבא ובתלמידיו, וננסה להשלים את ניסיוננו לעמוד על סיבת מותם של עשרים וארבעה אלף התלמידים, ובמשמעות הגורלית של אירוע טראומטי זה.

בימים אלו, שבין פסח לשבועות, נוהגים אנו מספר מנהגי אבלות, שכן בתקופה זו מתו עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא, כפי שמתואר בבראשית רבה ובגמרא ביבמות. בשיעור נלמד את הגרסאות השונות של מדרש טעון זה וננסה לרדת לעומקו.

הסיפור מעלה תמיהות רבות: החל בהתנהגותו של ר' אלעזר שהיה עני וחולה, עבור בפנייה של חכמים לר' אלעזר בעת שהתעורר, ועד לתשובותיו של הקב"ה לשאלותיו של ר' אלעזר.

כדי להבין את האגדתא, בשיעור זה נתבונן בעיקר בדמותו של ר' אלעזר דרך מקורות שונים, ונלמד על יחסו לשכר המובטח בעולם הבא, לייסורים ולהתפרנסות מאחרים.

במלחמות ישראל, ראינו גישות שונות למלחמה ולאופן ההתנהלות בה. בשיעור, נראה בעקבות המדרש ארבעה מלכים שניהלו מלחמות בצורה שונה: דוד, אסא, יהושפט וחזקיהו. כיצד פעל כל מלך? מדוע הוא פעל באופן כזה? והאם יש דרך נכונה יותר בין ארבעת המלכים הללו? בשיעור, נלמד את המדרש באיכה רבה שמעמיד את ארבעת המלכים האלו למולנו, נבין את היסוד של כל גישה, וכיצד לשון הפסוקים היא שהביאה את המדרש להציג כל מלך באור מסוים.

זהו חלקה השני של האגדתא ואותו נפענח בשיעור: למה הראו לחסיד את החיזיון? מה משמעות הטיול בגן עדן? מה מביע שמה של מרים בת עלי-בצלים? האם החלום מעיד על מה שבאמת קורה בעולם הבא?

בשיעור ננתח את חלקה הראשון של האגדתא. נעמוד על הניגוד המושלם בין דמותו של בן המוכס לשל החסיד, ונענה על השאלה: מדוע בגלל שהחסיד הקדים תפילין של ראש לתפילין של יד נגזר עליו שלא יבואו אנשים ללוויתו?

תוך עמידה על הקשיים בהבנה הפשוטה של האגדתא נבין שאין לפרשה כך אלא כעוסקת בשאלה:

איך נכון להתייחס אל יהדות אלכסנדריה ואל ההשפעה היוונית עליה?

בשיעור ננתח את האגדתא למרכיביה : מה עניין הירידה לאלכסנדריה? מה משמעות העמדת ישו את הלבנה וההשתחוויה לה? למה בגלל הערתו של ישו "עיניה טרוטות" הוא נענש בנידוי?

תוך עמידה על הקשיים שבסיפור נבין שאין לפרש את הסיפור כפשוטו.

תוך עמידה מדוקדקת על היחס בין הסיפור למציאות, נעמיק בפרטי האגדתא: מדוע נבחרה מסכת עוקצין? מה מביעה דמותו של רבי יעקב בן קרשי? למה אין דו שיח בין החכמים?

הרב מציג את הבעיות בפרשנות הסיפור, שבעקבותן רב האי אפילו הציע כי רב ביבי בר אביי הוא מיוחד ואין להשגיח בדברים שלו, או שרב ביבי היה קרוב למלאך המוות ולכן "הציץ ונפגע".

ברם, אם נפרש אגדה זו בדרכו המיוחדת של הרמב"ם בסוגית ההשגחה נוכל להסביר את האגדה ללא קשיים. הרב מסביר על פי הרמב"ם במורה כי הקרבה למלאך המוות מסמלת התבוננות בעולם על פי הדמיון המוטעה של האדם והתרחקות מהנהגת ה' בעולם. בסופו של דבר האגדה הזו היא תיאור ציורי לתהליך הטבעי של הנהגת ה' בעולם, שרוב בני האדם לא יכולים להבין עד הסוף ולכן תולים מוות מוקדם של אנשים כאילו לא היה להם משפט צודק. במהלך השיעור הרב מרחיב על שיטת הרמב"ם בנושא ההשגחה הפרטית על פי הסברו לסיפורי איוב בחלק האחרון של המורה.

רבי ישמעאל נמצא באבל על שני בנים אחד אחרי השני ותולה את מות בניו בעוונות שלו, וארבעת התנאים דורשים ומשווים את מות בניו למקרים שונים מהתנ"ך על מנת להראות לרבי ישמעאל כי מות בניו אינו קשור לחטאים מסוימים אלא זו גזירה מאת הקב"ה, ועל כל עם ישראל לספוד את בניו.

לאחר כשעה הרב עבר לדרוש בנושא אחר לקראת יום הכיפורים.