בשיעור למדנו שרק מגיל ארבעים אפשר להבין חוכמה כמו השהיית ההבנה של דברי הרב. הזקנה של בן שישים היא מגימטרייה ויש לה נפקה מינות הלכתיות. ככלל השיעור נתן נקודות מבט על הגילאים הגבוהים ועל העובדה שתמיד אפשר ורצוי ללמוד. דבר זה מתחבר לשתי המשניות האחרונות במסכת בהן משבחים את חשיבות הלימוד וכך סיימנו את תוכנית השיעורים הזו. בריך רחמנא דסייען!

בשיעור למדנו ממתי יחד צריך להתחיל ללמוד מקרא ולמה כאשר העיקרון המנחה במקרא משנה ונישואים הוא בשלות והאם הוא מוכן, אך התבנית נשברת בבר מצווה שבה מדין תורה הוא מחויב במצוות ולא מבשלותו. בנוסף למדנו איך בגיל עשרים זה הזמן להתעסק ברצון בתורה ושלושים זה הזמן לשקוע בעומס החיים בכוח.

בשיעור למדנו שעם ישראל מסומנים בהיותם בושי פנים, ענווים וגומלי חסדים. בנוסף למדנו על חומרת עזות הפנים, במיוחד כאשר זה בכוונה לפגוע ומנגד על חשיבות העין הטובה.

בשיעור למדנו שאדם שמזכה את הרבים יש בו דין אחר שכדי שלא יהיה בושת פנים לתלמידיו נפרעים ממנו מייד כדי שיישאר צדיק. בנוסף למדנו גם איך מידות אברהם שונות מבלעם ואיך אנו צריכים להתגבר מחדש בעבודת ה' כמו שציפור מצמיחה נוצות מחדש.

בשיעור למדנו איך חשוב להזכיר דעות שיש בהם צד חיובי ולשם שמיים גם אם הן שגויות.

למדנו גם שמתוך שאדם מכוון עצמו לדברים חיוביים ומצוות הוא ימשיך לעשות דברים טובים ויחטא פחות.

בשיעור למדנו שעל האדם ללמוד ומתוך הלימוד לרצות יותר לקיים את המצוות והכללים שלמד אך גם אם לא קיבל את הכוח הזה או שלא למד בכל זאת יש לו ערך.

בנוסף למדנו שחשוב להתמקד ולזכור את החלקים החשובים מהלימוד ולא את סתם את הכול או חלילה את החלקים הפחות חשובים.

בשיעור למדנו שעדיף ללמוד פחות ולזכור לזמן רב מללמוד הרבה ולשכוח, שזה מעיד על התאמצות שכדאי לשבח. בנוסף למדנו על המידות השונות בתורם שמתעקש לתרום לבד, ביחד, לתת לאחרים לתרום לבד או למנוע תרומה ככלל.

בשיעור המשכנו לקטלג מידות שונות והן כעס, סליחה, חוכמה ושכחה. ראינו את מחלוקת הרמב״ם ורבינו יונה על מה זה יצא שכרו בהפסדו ולהפך וראינו איך צריך להמשיך ולהשתפר במידות אלו.

בשיעור סיימנו את עניין העונשים הבאים על מצוות ספציפיות בהסבר על עונשי השנים באים בגלל מעשר עניים. בנוסף רבינו יונה טען שהטוען שלי שלי ושלך שלך הוא במחלוקת רק כאשר הוא תורם צדקו וזו רק מחשבתו אך אם אינו תורם הוא רשע.

בשיעור למדנו על ההבדלים בין חכם וגולם, רבינו יונה אומר שחכם הוא היודע ללמוד מסברה וגולם לא ולכן ההבדלים שנלמדו הם חובה בחכם אך לגולם יחסרו. לכן חכם ילמד בצורה הנכונה בזמן שגולם שלא יודע לכוון ילמד כרונולוגית או לא לפי העניין. בנוסף למדנו על ההנהגות השונות במציאות עקב חטאים שונים.

בשיעור למדנו שהניסים שהיו בבית המקדש לא היו מעל הטבע אלא העובדה שבניגוד להסתברות דברים קרו. ככלל ניסים אינם חיצוניים לעולם אלא רצון ה' פנימי וקדום שמתבטא כעת.

מה היו התלונות של עם ישראל במדבר?

בשיעור למדנו שבמכות מצרים לא נפגעו בני ישראל, את הפרטים של קריעת ים סוף והניסים הקטנים שקרו שם במים והתלונות השונות של עמ"י במדבר.

למה התורה לא מזכירה את צדקת אברהם לפני הניסיון של לך לך?

בשיעור למדנו שאברהם הגביר בתורה ועבודת ה' בדורותיו ולכן זכה בחלקם שכן הם הפקירו והוא הגביר ולקח וכך צריך לעשות.

בשיעור למדנו על המחלוקת של האם עדיף ללמוד מזקן או להעדיף את החכם בלא קשר לגיל. לכן גם נכתב אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו.

בשיעור למדנו שהעולם הבא מגיע לאזן את הדין כך שייענשו הרשעים ויצליחו הצדיקים, שיש התנהגויות טובות לחבר כמו נחמה וביקור אך לפעמים הן עלולות לגרום רעה לחבר ואין לעשות עם הוא במצב רע ולא רוצה שיראוהו למשל. בנוסף למדנו שאין לשמוח במפלת הרשעים אלא רק בהתגלות ושפיטת ה' בעולם ואם ניפול בזה ה' יבטל את הדין.

מה ערך ההנהגה ביחס לשהייה בחברה טובה יותר?

בשיעור למדנו כי יש לרדוף אחרי התורה, שלנו החיים ממוצעים ביחס להצלחת הרשעים וייסורי הצדיקים ושמטרת החיים היא תיקון לעולם הבא.

בנוסף למדנו שעדיף להיות קטן במקום טוב מלהנהיג מקום רע, כיוון שכך לומדים יותר.

מדוע טוב יום מותו של האדם מיום היוולדו?

למדנו בשיעור שהתורה מביאה לאדם את הכתר של השם הטוב. מתוך כך שהאדם עוסק בתורה, שמו מתפרסם בכל העולם. בנוסף, ראינו שכאשר אדם מת בשם טוב, יודעים שהוא הלך בדרך ישרה. לא צריך לדאוג יותר שהוא ילך בדרך החטא.

בשיעור ראינו שישנה חובה לכבד כל אדם. כמו שהאדם מחויב לכבד את רבו, כך הוא מחויב לכבד את חברו. בכל זאת, לכל אחד ישנו כבוד האחר הראוי לו. בנוסף, ראינו שצריך שיהיה מורא שמיים לכל אדם, דבר הדורש לכבד את ה'. אך מנגד, זה שצריך לכבד אדם אחר לא אומר בהכרח שצריך לירא אותו.

מהו היחס לאדם שמבטל תורה?

בשיעור ראינו שהגדרתה של שפלות רוח היא להיות קטן בפני כל אדם, גם בפני אנשים שיש לאדם מעלה עליהם. בנוסף, ראינו שה' בעצמו רוצה לתת שכר לאדם שעוסק בתורה, ולעומת זאת הוא לא רוצה לתת את העונש בעצמו לאדם שמבטל תורה. לה' יש שליחים אחרים שעוזבים את עסקיהם ועוסקים בנתינת העונש.

בשיעור למדנו שעדיף לא להיות דיין במקום שישנם אחרים שיעשו זאת מכיוון שכך הוא מסיר מעליו את השנאה שיש לבעל הדין לאחר המשפט. האדם תמיד יכול לטעות בדין. בנוסף ראינו שעשיית דין עם בעלי דין נוספים גם כן חוסכת מעל הדיין מעט מן האיבה שיש לבעלי הדין לאחר המשפט. זאת מכיוון שישנם דיינים אחרים שנושאים עמו בנטל ויכולים להצדיק את הדין בצורה טובה יותר.

בשיעור למדנו שיש לכוון ללמוד תורה על מנת לקיימה וכך לימודנו ישתפר. בנוסף למדנו שאין להנות מהתורה ומהכבוד הנחלק לה. זאת ראינו במספר סיפורים על חכמים שפעלו רבות להימנע מהפצת הידיעה כי הם רבנים אף במצבים קשים. לכן גם יש לכבד את דברי התורה ולהקפיד יותר מן הנהוג כיום בכבודם.

בשיעור למדנו שאומנם בכל המידות יש ללכת בדרך האמצע, אך מהגאווה יש להתרחק, אף אם לא לרמה בה מבזים אותך בני אדם. בנוסף למדנו שחילול השם הינה עבירה חמורה ביותר, ואף מן עבודה זרה.

*בתחילת השיעור ישנה תקלה בשמע במשך כדקה, עמכם הסליחה.

בשיעור למדנו שעשיית מצוות מרגילה את האדם בקיום מצוות ואפילו קשות יותר, וכך גם בעבירות. לכן האדם צריך לפעול טוב תמיד מכיוון שכך הוא בונה את יצרו לטובה.

בנוסף למדנו שכמו שאסור לזלזל באף מצווה ועבירה כך אסור לזלזל באף אדם, שכן כל אדם יהיה משמעותי בזמן מסויים ואי אפשר להחשיבו כחסר אונים.

בשיעור למדנו שמרדף אחרי העושר לא מביא סיפוק, שהדרך הנכונה להשיג כבוד היא באמצעות חלוקתו לאחרים ורק כך הוא מושג באמת וישנן מידות שלפחות בחלקן הן בלי טורח והאדם יכול בנקל להשיגן.

בשיעור למדנו שהמבקש חוכמה ותורה צריך ללמוד דברים מכולם, כי התורה נוגעת לכל הדברים בעולם והידע מפתח את השכל. לכן עיקרי ההלכה הם דווקא הדברים הבוטים ביותר כי התורה היא בעולם עצמו.

בשיעור למדנו שלא חוכמה ולא דרך ארץ ויראה עומדים לבדם ויש צורך בכולם בשביל שיאריכו ימים. בנוסף למדנו כי אומנם יש צורך בגשמיות ושפע אבל יש לזכור מה המטרה שנותנת להם משמעות ולכן להתמקד גם בלימוד תורה בנוסף לפרנסה.

בשיעור למדנו שהעולם הזה הוא כמו חנות, כל דבר שעושים נרשם ופירעון יגיע. ה' נותן לאנשים לפעול ומחזיר כשצריך וכשהאדם לא חזר בתשובה. כל זה נועד במטרה להכין לעולם הבא.

בשיעור למדנו שזה שזו חיבה יתרה ששמענו שאנחנו בנים למקום. זה נאמר לנו על מנת שנמשיך לשאוף להתקרב לה' ולא נפסיק מזה שלא נוכל להיות מושלמים לגמרי. בנוסף למדנו שהעולם נידון בטוב למרות שלאדם בחירה חופשית והוא בחר ברע.

בשיעור למדנו שפרישות היא מצוינת ומצד שני נדרים הם כמו תרופות שבאות לאזן מצב בעייתי אך אין להפריז בהם. בנוסף למדנו על השתיקה בפני הרב שעוזרת ללמוד תורה מלאה מבלי שהרב נקטע.

בנוסף, זו בעיה ללמוד ללא מידות טובות שכן חילול ה' חמור מזאת.