רעיונות אלה באים לידי ביטוי בברכת השיבנו שבתפילת עמידה ובכל תפילת נעילה.

בשיעור גם נעסוק בכניעה ובענווה שעל החוזר בתשובה להרגיש, וכן בשאלה: האם מותר לאדם להתגאות בשביל להעביר מסר חינוכי?

עוד עיקר הוא הצער המעשי על החטא, האדם צריך לבטא את הצער הפנימי שלו גם בחיצוניות, כמידה כנגד מידה ביחס לאיברים שגרמו לחטא.

אך אליה וקוץ בה, יש גם חומרה שנגרמת בגלל שה' נתן בחסדו את האפשרות לחזור בתשובה, והיא ההקפדה על חוטא שלא שב בתשובה על אף שעמדה בפניו האפשרות.

תמיהה זו עולה מהתבוננות במושג התשובה, חז"ל הרגישו בתמיהה זו וענו שהתשובה נוצרה בחסד הא-ל לפני בריאת העולם ולכן היא כה על-טבעית. חכמי פנימיות התורה הסבירו שהאפשרות לחזור בתשובה עובדת כי גם כשהאדם חוטא הנשמה שלו לא נפגעת (לעומת הגוף הנפש והרוח) ולכן אפשר לבנות בניין חדש ונקי מחטאים בהתבסס על הנקודה הטהורה שבאדם שהיא הנשמה.