בשיעור זה נעמיק במהותה של תפילת מוסף לרגלים ובמקומו של קורבן הפסח. נברר את התפתחות נוסחאות התפילה, ונעמוד על משמעותם הפנימית והנצחית של הקורבנות כמאחדים את כוחות הבריאה, תוך עקירת התפיסה השגויה כי נועדו רק להרחקת עבודה זרה. 

כחלק מעיסוקנו בנוסח הסידור והתפילות נדון בברכת קידוש היום ותכניה. נעסוק בבחירת ישראל, בקדושה, בתהליך המשתקף בהם ועוד.

בשיעור נמשיך בעיסוקנו בברכות השחר במסגרת העיסוק בסידור ובנוסח התפילה. נדון במחלוקת האם לברך בזמן כל פעולה או במרוכז, ונלמד על חשיבות הסדר. נסביר את משמעות הברכות המיוחדות לישראל "אוזר ישראל בגבורה" ו"עוטר ישראל בתפארה", ונלמד על תוכנן המיוחד של ברכות "א-לוהי נשמה" ו"אשר יצר".

בשיעור זה נעמיק בברכות השחר העוסקות בזהותנו ובחיוב המצוות, ובמרכזן הברכות "שלא עשני גוי" ו"שלא עשני עבד". נחקור מדוע לא נקבעה ברכה על אי-היותנו בורים ונבחין בין נתוני היצירה שבידי שמיים לבין עמלו האישי של האדם. נסיים בדיון בתוקפה של ברכת "הנותן ליעף כוח", שאינה מופיעה בתלמוד, כמנהג מחייב המבטא את התחדשות הכוחות מדי בוקר.

במסגרת עיסוקנו במשמעות התפילה, נעסוק בשיעור בברכות התורה. נדון בנוסח הברכות ובמחלוקת הראשונים עליו, נבין כיצד הוא משקף את תפיסתם את התורה, ואת הברכה שבה.

בשיעור נעסוק בנוסח המיוחד של תפילות שלושת הרגלים ומועדים נוספים - ובברכת קדושת היום הנחתמת "מקדש ישראל והזמנים".

בשיעור נעסוק בנוסח המיוחד של מוסף לראש חודש "ראשי חודשים לעמך נתת, זמן כפרה לכל תולדותם". נדון בכפרה הנזכרת בקשר לראש חודש, בקדושת ראשי החודשים ובתוכן של תפילה זו.

בשיעור נעסקו בברכת גאולת ישראל המגיעה אחרי קריאת שמע. נראה את ההבדל בין נוסח הברכות בתפילת שחרית וערבית, ובאופי הברכה המשתקף מהן.

בשיעור זה נמשיך את עיסוקנו בתפילה ובלימודה, בברכות קריאת שמע. נציין את שבע הברכות שנתקנו סביב קריאת שמע, ונדון במושג הייחודי "עושה שלום ובורא את הכל".

בשיעור זה נעסוק בייחודה של תפילת מוסף של שבת. נדון במקורו הקדום של הנוסח ובמחלוקת הראשונים סביב שילוב פיוטים בתפילה, נבחין בין מסורת אשכנז למסורת ספרד, ונבין את המשמעות העמוקה של המילה "תיכנת" כביטוי לתוכנית האלוקית של הבריאה.

בשיעור זה נעסוק בייחודה של תפילת מנחה של שבת. נסביר את המבנה המשולש של תפילות היום – כנגד בריאת העולם, מתן תורה והעתיד לבוא – ונדון במשמעות השימוש המפתיע בלשון עתיד בנוסח התפילה. נגלה כיצד השבת אינה רק זיכרון לעבר, אלא מפתח להבנת התכלית אליה צועד העולם כולו.

נעסוק בשיעור זה בשבת כפי שהיא משתקפת בתפילת עמידה של שחרית בשבת. נראה כי שם השבת נתפסת כמתנה לעם ישראל, כפי שהתורה נתפסת כמתנה, וזהו ייחודה.

בעקבות נוסח ברכת קדושת היום של ערב שבת "אתה קידשת יום השביעי לשמך" נעסוק במושג הקדושה. נדון בשאלה האם הקדושה היא מושג עצמי או השלכה של מעשים או יחס מצד האדם ונציג את הקדושה שנותן הבורא לחלקים במציאות.

בשיעור זה, במסגרת העיסוק בתפילה, נתחיל לגעת בתפילות השבת. נראה את ההבדל בין התפילות השונות בשבת ונפתח את העיסוק בהן.

בשיעור זה נעסוק בברכה האחרונה בתפילת העמידה - ברכת שים שלום. נזכיר את פנחס מקבל ברכת השלום ואת הדרך והגורמים לשלום - גם דרך ביעור הרע והמלחמה. נראה את רבדי השלום שונים - ביחיד, בחברה ובעולם.

במסגרת עיוננו בתפילת העמידה, נדון בברכת שומע תפילה, בעניינה ובנוסחיה השונים. בנוסף נדון בברכת העבודה ועל מה החוסר שלנו. בסוף השיעור נעסוק בלשונות השונות המופיעות בברכת ההודאה והייחוד של כל אחת מהן.

בשיעור עוסק הרב במושג הישועה המופיע בברכה ובמקורותיו. בנוסף דן הרב במושג הריבונות, הנדרש והמבוקש בתפילה בברכת בונה ירושלים.

בשיעור נעסוק בסדרת ברכות הבקשה הכלליות שבסוף ברכות הבקשה: "השיבה שופטינו", "ולמלשינים", "על הצדיקים", "בונה ירושלים" ו"מצמיח קרן ישועה". נדון בקשר ביניהן, במשמעות מושג החסד, ובבקשה עליו. נדון גם בחשיבותה של מלכות ישראל והישועה העתידית למען השראת שכינה בעולם.

בשיעור נעסוק בשתי הברכות הבאות בתפילת העמידה - 'מקבץ נדחי עמו ישראל' ו"מלך אוהב צדקה ומשפט". נראה את המגמה של הבקשה בתפילה, העוברת מרוח לחומר, וכיצד היא מתבטאת בברכת קיבוץ גלויות. נתחיל לעסוק ברכת המשפט - חשיבות ומשמעות השופטים והיועצים.

בשיעור זה עסק הרב בסדרת הברכות הסמוכות בתפילת עמידה - והתחיל בעיסוק בברכת הסליחה וברכת הגאולה. הרב דן במשמעות החטא והפשע, וכן במושג הגאולה עליו אנחנו מתפללים. הרב הראה כי ברכת הגאולה משמשת פתיחה לברכות הבאות אחריה - 'רפאנו' ו'מברך השנים'.

נדון במושגים השונים של הדעת המצוינים בשני הנוסחים - חכמה, בינה, דעת והשכל. נראה את הקשר בין הברכות הראשונות בבקשה - דעת ותשובה.

נעסוק בברכה השלישית בתפילת העמידה - קדושת ה'. נסביר את מושג הקדושה והנבדלות, ואת הצורך בהזכרתו בתפילה. נראה שיש בכך עיקר חשוב באמונה ואת הצורך בלהיות קדושים.

נעסוק בברכה השניה בתפילת עמידה - גבורות ה', המתארת את פעולות ה'. נדון במושג המוות המוזכר בברכה, ובשבחים השונים הנזכרים בברכה.

בשיעור זה נמשיך בעיסוק בנוסח ברכת אבות הפותחת את התפילה. נדבר על הקניין המוחלט של הקב"ה בעולם, ובמושג 'חסדי אבות' - החסדים הא-להיים שהבטיח לאבות. 

נדבר על האמונה בהשגחה הא-להית על התגלגלות ההיסטוריה ועם ישראל, המבטאת את אהבתו.

הרב עוסק בהמשך ברכת אבות והשבחים המופיעים בה. נעסוק בצורך האנושי לבטא באופן אנושי משהו שהוא מעל האנושיות, ובמהות הכלולה במושג "גומל חסדים טובים" - מקורות הטוב והרע בעולם.

בשיעור שני בסדרה, מסביר הרב שעיקר השבח לקב"ה הוא האמונה, להודיע במה אנחנו מאמינים. הרב מציג את משמעות הנוסח המדויק "א-להי אברהם, א-להי יצחק וא-להי יעקב".

בסדרת שיעורים חדשה יעסוק רה"י הרב יצחק שילת בביאור והתעמקות בנוסח התפילה ורעיונותיה. בשיעור זה נעסוק במושג עיון התפילה ופתיחת התפילה המזכירה את "א-להינו וא-להי אבותינו" - אברהם יצחק ויעקב.